.ואז קל וכיף להיות המטפלת
יש תופעה שנקראת "סינדרום המפתח"
הכוונה היא לנשים שאין להן בעיה להתאפק לפיפי,
שעושות במרווחים ובכמויות בריאות ונורמליות.
אבל, כשהן מגיעות לדלת הבית,
או מתיישבות באוטו, או במקום בטוח אחר,
פתאום כמעט בורח להן.
או בורחות כמה טיפות.
לפעמים זה קורה בתוך השירותים, רגע לפני שהן מספיקות להוריד את המכנסיים ולהתיישב.
יש כל מיני הרגלים כאלה לא-נשים.
לפעמים ההרגל הוא לשחרר טיפה במגע עם מים.
כשהסוגר הקדמי עובד טוב לפי תיאור המטופלת.
ושאני מזהה את התופעה הזו, בלבד, אני מחייכת, גם בפגישה ראשונה. ואומרת לה- עד השבוע הבא, זה עובר.
והיא לא מאמינה.
אבל אנחנו משוחחות, ואני מסבירה.
ובאמת זה עובר :)
וזה כיף גדול.
הרבה מהטיפולים בשיטת פאולה הם תהליכיים.
הם דורשים זמן, תרגול, עוד מפגשים, כדי לדייק את העבודה, כדי ללמוד עוד דבר, כדי לחזק, כדי להתייחס לעוד פן של הנושא.
הרבה פעמים יש חולשה של שרירים, עבודה לא תקינה של נשימה, יציבה בעייתית, וגם רגשות שמוחזקים בגוף.
ובכל פעם משחררים עוד קצת, מחזקים עוד קצת, מתקדמים עוד קצת.
וזה גם משמח מאוד.
אבל כשמגיעה מישהי עם סינדרום המפתח מובהק.
שברור לי שאין חולשה, שזה רק הרגל של הגופנפש.
אני שמחה, כי מרגישה לרגע קצת כמו קוסמת.