שואלים אותי הרבה את השאלה הזו.
מורכב ומאתגר לענות עליה, בכל מיני רמות.
בין היתר כי אני לא פיזיותרפיסטית של רצפת האגן. כן טופלתי על ידי פיזיותרפיסטית של רצפת האגן, אבל הניסיון שלי הוא רק מהטיפול שלי.
בהתאם, צריך לקחת דברי בתוך ההקשר הזה.
נתחיל מההבדל פשוט.
טיפול אצל פיזיותרפיסטית רצפת האגן כולל במרבית המקרים, בדיקה נרתיקית ו/או שימוש במכשיר ביופידבק בנרתיק.
הטיפול בשיטות פאולה נעשה בלבוש מלא, וכמובן שללא חדירה לנרתיק. למעשה היחידים שמוסמכים לתת טיפול נרתיקי הם גניקולוגים ופיזיו רצפת האגן.
הבדל שפחות קל להסביר.
פיזיותרפיסטית רצפת האגן תתן לך תרגיל, ותלמד אותך, לעשות אותו כמו שהיא רוצה. היא אפילו תתן לך ציון. מתוך התפיסה שביצוע התרגיל הספציפי והממוקד, באופן שמלמדים אותך, יעשה את העבודה.
בשיטת פאולה, התרגילים שתקבלי הם טריגר לעבודת הריפוי של הגוף.
בשיטת פאולה, תמיד, מי ומה בגוף שרוצה להצטרף מוזמן.
אם העבודה תעשה "נגד" מה שאנחנו רוצים להשיג, המורה תתערב דרך שינוי התנוחה, במתן דגש תשומת לב או בתרגיל אחר. אבל תמיד נאפשר ונעודד את התגובה הספונטנית של הגוף.
מתוך התפיסה, האמונה, ההבנה והנסיון, שהריפוי טמון בעבודה של כלל הגוף.
בבסיס השיטה טמונה ההנחה, שהעבודה התקינה של הגוף רשומה בו והוא מנסה להגיע אליה, כשניתנת לו הרשות.
אם אצל פיזיו רצפת האגן, תקבלי ממש "ציון" מספר, שמודד את עוצמת הכיווץ של הנרתיק.
בשיטת פאולה, בשיעור הראשון, נאמר לך, "כאן, אנחנו לא מחפשים שתהיי- תלמידה טובה. להפך, תהיי תלמידה גרועה, תמיד תקשיבי לגוף שלך, יותר מאשר למורה".
בעצם, התפקיד שלי כמורה לשיטה, הוא לעזור לך, לתמוך בך וללוות אותך, בתהליך של הקשבה, מתן רשות, ומציאת הטריגר הנכון לגוף והנפש לרפא את עצמם.