גם בעיות אוהבות להתחפש, ולא רק פעם בשנה.
מתח בצוואר מתחפש לנימול ביד.
חוסר תנועתיות בשכמות מתחפשת לכאבים בגב התחתון.
חולשה בבטן מתחפשת לכאב גב.
מתח בלסת מתחפש לכאב צוואר.
ובכלל, לרוב המכאובים שלנו, יש מקורות מרוחקים מהמקום בו אנחנו חשים אותם.
כמו כשמתעסקים בצנרת, את החסימה נמצא לרוב במעלה או במורד הזרם, לא במקום בו המים גולשים.
בגופנפש שלנו, החסימות הרבה פעמים קשורות לאירועי עבר, ולרגשות שנמנענו מלחוש.
הקסם בשיטת פאולה, הוא שזה לא משנה מה קדם למה. הצוואר או הלסת, הגוף או הנפש, הבטן או הגב, הפלטפוס או הזווית באגן.
אנחנו עובדים עם תנועות שמהדהדות בכל הגוף. ואנחנו נתייחס למקומות אליהן התנועה לא עוברת, ונמצא את התרגיל, או ההרפיה, או ההקשבה, שתביא לשם את השחרור או התנועה.
עם התייחסות לרגש או בלעדיה. עם העלאת הזיכרון או בלי התייחסות אליו. לאט לאט ובזהירות ניתן לגוף להוביל אותנו להתרת הקשר. ולקשרים שמתעקשים להישאר, נניח, עד שיבוא תורם.
למי שמתלבטים אם שיטת פאולה יכולה לעזור להם, אני מציעה להתקשר ולברר. וגם לנסות.
כמו שאמרה לי תלמידה בשבוע שעבר "זה לא דומה לשום דבר שניסיתי".
התמונה צולמה בחצר של אבא שלי. שמידי אביב מתחפשת לגינת בר מקסימה.