כשאת חושבת על חופש, על מה את חושבת?
בחברה שלנו, הרבה פעמים חופש הוא החופש לעשות דברים, לחוות חוויות, להגיד את אשר על ליבנו, להגשים מטרות, לקום ולצאת ממצרים, לעשות את הדברים שאין לנו זמן בשבילם, להגשים חלומות.
זה צד אחד של החופש, צד חשוב ומשמעותי, בלי ספק.
אבל הרבה פעמים כשמתפנה לנו סוף סוף זמן, נמצא את עצמנו דווקא באי עשייה. הזמן יעבור, מהר מדי, ומה שתכננו, רצינו, ייחלנו לו, לא יתרחש.
וזה משום שיש עוד צד לחופש. החופש לנוח, לשחרר, להניח, לשהות באי עשייה, לעזוב.
לפעמים נדמה לי שזה נחשב לצד האפל של החופש. אפשר לומר שהתרבות שלנו מפחדת מהצד הזה, כמעט בזה לו. כאילו הוא משהו להסתיר.
אבל גם החופש הזה, משמעותי כל כך. זמן החלמה לגוף ולנפש, זמן לתת לדברים לשקוע, זמן עיבוד לחוויות שהיו, זמן מנוחה.
לכל אחד יש את הקצב הפנימי שלו, היחס בין עשייה לאי עשייה שעובד עבורו. זה משתנה במהלך החיים, משתנה במהלך השנה, במהלך החודש, במהלך היום.
אז אם את על פסגת האוורסט, או מונחת על ספה, באמצע ים של משימות לא עשויות.
אני מאחלת לך חג חירות שמח, ותחושת חופש עמוקה ואמיתית.
