אני הגעתי לטיפול בשיטת פאולה, אצל רחל אשד, אחרי לידת בני הבכור. לצורך שיקום כללי של אחרי לידה. וממש בתחילת הטיפול, נכנסה אימא שלי, לאשפוז בהוספיס האונקולוגי בתל השומר. זו היתה תקופה קשה מאוד. זמן קצר לאחר הפיכתי לאם, עמדתי לאבד את אימא שלי. הסתובבתי, הלומת צער, חשופה וכואבת, ועלי תינוק רך במנשא.
הטיפול אצל רחל, ההקשבה לגוף, מתן הרשות לגוף, אפשר לי לשחרר את הרגש. הייתי נכנסת בוכה ויוצאת צוחקת. נכנסת שמחה ויוצאת בוכה.
הגוף והנפש אחד הם. כשמשתחרר משהו בגוף, משתחרר גם רגש. כשאנחנו עוצרים את הרגש מלעלות, אנחנו חוסמים מקום פיזית, בגוף.
השחרור הנובע מהעבודה בשיטה, מביא גם לריפוי. הרבה פעמים בלי צורך בכלל במילים.
בתמונה: רגע של אושר. בתקופה שאחרי מות אימי, חשבתי שלא אוכל להרגיש יותר אושר. היום אני יודעת, בגוף, שהצער והאושר לא סותרים זה את זה, אלא מתחלפים, פעם עולה האחד ופעם השני.
