רובנו מחזיקים הרבה מתח בלסת התחתונה. רובנו לא יודעים את זה.
זה גורם לכאבי ראש, למתח בצוואר, בעורף ואף למטה משם.
אני זוכרת את ההרגשה שהרגשתי כשגיליתי שאני מחזיקה את הלסת כל הזמן. זה הפתיע אותי מאוד.
בשיעור בשיטת פאולה, כשאני רואה שתנועה שמתחילה בכפות הרגליים, נעצרת בצוואר, אני יודעת שהרבה פעמים (לא תמיד), הסיבה היא שהלסת מוחזקת.
זה מדהים לגלות אלו שלל זכרונות כואבים אנשים מחזיקים בלסת. כשעובדים בשיטת פאולה, זה מתגלה שוב ושוב. אני נותנת לאדם תרגיל שכדי לבצע אותו, צריך להניע את הלסת התחתונה. ופתאום עולה זיכרון ישן, של מאורע כואב. של אדם שהיה קרוב ואיננו. של ביטול הרגשות שלנו על ידי הורה.
כשהלסת משתחררת, משתחרר הזיכרון ממנה ועולה לתודעה. אני כבר רגילה לכך, את המתרגל זה מפתיע.
לא סתם הלסת מוחזקת. היא מחזיקה שם משהו. והשחרור, עובר דרך השחרור הפיזי, והשחרור הרגשי, והשחרור הנפשי. וזה בריא. וזה מרגש. וזה כל כך יפה.