לו הייתה קמה ממשלה, היו מדברים על זה. על פי הכלכלנים, הגענו למצב שאו שיידרש קיצוץ בפנסיות, או שיועלה גיל הפרישה.
כל זה טוב ויפה, ואני לא מבינה בזה בכלל.
מה שכן יוצא לי לראות, זה חלק מההשפעה של עבודה ממושכת על הגוף של נשים. אם לשפוט על פי המדגם הקטן והלא מייצג שמגיע אלי, הסיכוי של אחיות וגננות לסבול מצניחה של אברי רצפת האגן, גבוה יותר. אני יכולה רק להניח שהדבר נכון לכל מי שעבודתה כוללת מאמץ פיזי ממושך, בעיקר אם הוא משולב בתנאי לחץ נפשי.
אני חושבת שצריך ואפשר להתייחס לכך. בכל הרמות. גם ברמת המחוקק, שיוכל להחריג, או לשים סייגים, בכל הנוגע למקצועות השוחקים פיזית ונפשית. גם ברמת ההכשרה של המקצועות האלה, במסגרת בית הספר לאחיות, במסגרות של לימודי הגיל הרך. לשים זרקור, לחנך, להדריך, לתת כלים, איך לשמור על עצמך, ומה חשוב ואפשר לעשות במהלך שנות העבודה.
ובוודאי שברמה האישית, להגיע וללמוד להקשיב לגוף, ללמוד לעבוד נכון עם הגוף, ואיך חשוב לתרגל לאורך השנים, על מנת לשמור על הבריאות.
כמו בכל דבר בפוליטיקה, בסופו של יום, מדובר בחיים של אנשים.